איך גיליתי את הילד הכי קטן מחדש | הורים בכיף

איך גיליתי את הילד הכי קטן מחדש

16/09/2014
מדד שטוזים
דרגו את הכתבה:

בגלל התאקלמות איטית בגן, חמוטל גילתה שאף פעם לא היה לה זמן איכות עם בן הזקונים. מה היא עשתה איתו שגרם להם לעשות כייף ביחד ולא בזבז עוד כסף? קראו

חיכיתי כל כך לרגע שהוא יגיע עד שדמיינתי שהוא יהיה התשובה לכל הבעיות. הייתי משוכנעת שגן עירייה יהיה המקום שבו יהפוך האפרוח הקטן שלי, צמוד-אימא וחבקן ועוד טיפ טיפה לא בשל בקצוות, לילד בוגר שאפשר לדבר איתו ולשמוע ממנו איך היה היום בגן, להחליט ביחד מה נאכל לארוחת ערב ולצאת להרפתקאות. ובעיקר אני חייבת להודות שקיוויתי לקצת שקט וימי עבודה רצופים מהסוג שלא היו אצלנו כבר חודשיים. הגעתי איתו ליום הראשון בגן, שנינו נרגשים ומתוחים אבל רק אחת מאיתנו חיה בסרט מנותק מהמציאות.
במציאות, מתברר, הקליטה המתוכננת לגן הייתה א-י-ט-י-ת להחריד ומאוד, מאוד הדרגתית.

כמה הדרגתית? בואו נראה. ביום הראשון הם היו שעה עם ההורים בגן ועוד שעה – בלעדיהם. בעשר כבר התבקשנו לאסוף אותם לשארית היום. ביום השני ההורים לא נשארו בגן, אבל למען האמת גם הילדים לא. באחת עשרה בבוקר הוא חזר הביתה, קצת מתפלא על היום הקצר הזה. ביום השלישי כבר תפסו אומץ בגן והחליטו להשאיר את הילדים עד אחת בצהריים ורק ביום הרביעי, עם צאת נשמתנו הקולקטיבית כהורים, הם כבר נשארו בגן ליום שלם ואפילו הצהרון פעל.

במשך שלושה ימים היינו במשך שעות לבד, רק הוא ואני, כשאחיו הגדול היה בבית הספר ואחר כך בצהרון. ופתאום שמתי לב שאיתו, עם הקטן הזה שעוד רגע יהפוך לגדול בלי שארגיש, זה לא קורה כמעט אף פעם. לאחיו הבכור היו כמעט ארבע שנות בלעדיות על אימא וגם היום יש לא מעט פעילויות שהוא הולך אליהן בלי אחיו, שעוד קטן מדי ליהנות מהן. לאחיו הקטן זה כמעט לא קורה. ברגע ששמתי לב לעניין, וגם להזדמנות הלא צפויה שארגנו לי באדיבות הגן החדש, החלטתי להפוך את שלושת הימים האלה לימים מיוחדים רק לשנינו. בלי הפקות מסובכות, בלי הוצאת כסף כי החופש הגדול השאיר אחריו אדמה חרוכה גם בחשבון הבנק, אבל עם הרבה זמן אימא-ילד. בלי "אנחנו ממהרים" ובלי "לא עכשיו". רק הוא ואני.

והנה המתכון הפרטי שלנו לכיף משותף, בקנה מידה קטן:
1. לבשל ביחד. ביום הראשון הכנו ביחד פיצה ולשנו את הבצק עד שהתעייפנו ונתנו למיקסר לגמור את העבודה. ביום השני הכנו עוגיות וחתכנו אותן בחותכני "אנגרי בירדס". ביום השלישי קצת נגמרו לי הרעיונות, ובסוף חתכנו ביחד סלט פירות.

2. לצאת החוצה עם ציוד מיוחד. דלי של גירים עבים ומדרכה היו מקור להנאה שלא נגמרת. הילד צייר עוד ועוד ואימא שלו, לשם שינוי, ישבה על המדרכה לידו במקום להתמקם על ספסל עם הסמארטפון שלה.

3. להוציא ממגירת הירקות במקרר את כל הירקות שהתעייפו קצת וללכת לפינת החי הקרובה להאכיל את החיות (באישור המטפלים) אפשר גם לא להתבייש לשאול את הירקן אם יש לו שאריות ירקות למטרה זו.

4. להכין "כד עתיק" מכד חימר קטן שקנינו בכמה שקלים בחנות התחביבים, דבק חרסים וקליפות ביצים שצבענו בטושים, ריסקנו לחתיכות צבעוניות קטנות והדבקנו בזהירות על הכד עד שנוצר כד מכוסה בפסיפס מיוחד, יצירה ייחודית ו"עתיקה".

דרגו את הכתבה:

תגובה אחת ל איך גיליתי את הילד הכי קטן מחדש

  1. יופי של רעיונות…. תמשיכי…שבת שלום ושנה טובה…ליאורה,סבתא של מאיה גולדמן

השאירו תגובה


9 − = 4

יש לעשות את הפעולת חשבון