הורות שיוויונית | הורים בכיף

הורות שיוויונית

22/04/2014
מדד שטוזים
דרגו את הכתבה:

לילה. טוב, שמונה וחצי בערב. תינוק מחכך את חניכיו הקטנות ומתעורר בבכי מצייץ. אבא ניגש מהר, מרים, מחבק ומרגיע. התינוק חם. חם-חמים, לא בוער. אחיו התאום מתהפך במיטה הסמוכה, מאבד לרגע את המוצץ ותוך שני ציוצים קלים מצליח להחזיר אותו בחזרה בלי עזרה. גם הוא חם-חמים. החבר'ה תיאמו את הוצאת השיניים באופן מבריק כך שיתעורר בוקר אחד שניהם עם חניכיים נפוחות על סף בקיעה. נו שוין, יש פלוסים ומינוסים לכל מצב. בחדר השני, אמא שרה "טוליק", שיר הערש הרשמי כאן, לגדול. ממש עוד רגע, עוד קטנה, ומגיעים לנקודת אנחת הרווחה.

הי, קוראים לי עמרי אימבר. ברוכים הבאים לבלוג שלי. אם הסקתם מהשורות מעלה שהיה לי יום קשה, יש מצב שאתם צודקים. ובכל זאת, אז מה. ובורכתי במשפחה משכמה ומעלה. אישה לביאה, ילדים, תודה לאל אחד-אחד. וכן, כמו כולם, חולים מידי פעם, מתעוררים בלילות או סתם עוברים יום 'תשומי'. אז בואו נסגור על כך שהיה לי יום מסובך, אבל נהניתי מרובו הגדול.

הילדים שלי הם חלק גדול מאוד מהחיים שלי. אני בעלים של חברה לתכניות העשרה שמתנהלת הישר מהמשרד שלי, שנמצא ממש מחוץ לדלת הבית. הגדול נמצא בגן רוב היום, אבל הקטנים עדיין איתנו בבית. אני אומר איתנו כי גם מירב, אשתי, עצמאית ועובדת איתי מאותו המשרד.

אם לספר בשתי מילים "מה הקטע שלנו?", אז התשובה תהיה הורות שוויונית. אם בקצת יותר מילים, אז המשמעות של הדבר הזה היא שאנחנו חולקים את אחריות גידול הילדים בינינו. אנחנו מנהלים לו"ז משותף של טיפול בילדים אל מול זמן העבודה של כל אחד מאיתנו. מה אגיד לכם? בינתיים זה עובד. מסובך, אבל עובד.

החיים כהורה מביאים אותך להיפגש עם לא מעט סיטואציות בחיים, אפשר לקחת אותן בקריזה, או שאפשר לקחת אותם בחיוך (או אפילו להתפוצץ עליהן מצחוק). אני מסוג האנשים שמעדיף לצחוק. למרות שלפעמים אני צריך להירגע מהקריזה בכדי להזכיר לעצמי את זה.

אני מסוג ההורים שאוהבים להשתולל עכשיו ולסדר אחר כך. להתגלש במגלשות, לקפוץ בשלוליות, להפוך על הרצפה את כל הארגז של הלגו. תסמכו עלי כשאני אומר לכם, כל הפעילויות האלו די מביכות כשאתה בלי הילדים. אבל כשאתה עם הילדים, אין גבול להשתוללויות, למשחקי הדמיון, לריצות, לקפיצות, לטיפוס על העצים, והכל – לגיטימי. טוב, הרוב לפחות. אני חושב שכל החיים חיכיתי לעלות שוב על המתקן הזה בגן השעשועים שמדמה סירת פיראטים ולהשליך ילדים מהסיפון. עכשיו, זה הזמן שלי!

דרגו את הכתבה:

תגובה אחת ל הורות שיוויונית

  1. בוקר טוב ומבורך

    בהצלחה בניהול הבלוג לכם

    פתחתי אותו הבוקר וכאילו נכתב את שאירע לי בלילה ולבעלי שיחיה

    גם אנחנו חווים יחד עם יהלי שלנו בקיעת שיניים וכל הבכי והחום מסביב

    כואב הלל לראות אותו אדום בלחייו מהחום וחלוש, וכך מתגלגלים לנו החיים

    אך אין אושר גדול יותר מהילדים, הם הטעם והתיבול לחיינו.

    אז שיגדלו כמה שפחות בכאב וכמה שיותר בחיוך :)

השאירו תגובה


3 − = 1

יש לעשות את הפעולת חשבון