ואז נסענו לחרמון | הורים בכיף

ואז נסענו לחרמון

15/02/2015
מדד שטוזים
דרגו את הכתבה:

ילד בשלג

חמוטל העמיסה את הילדים וקצת ציוד – ונסעה לחרמון. איך שומרים על הילדים שלא יקפאו (מאוד פשוט), האם אפשר לשמור על הכיס גם בטיול (לא באמת) ומה עשתה החוויה לדימוי העצמי של ההורים? (הרימה!) 

לא לקחנו איתנו הרבה לחרמון. באמת, כמה דברים כבר צריך לקחת לנסיעה של יום אחד, שלוש שעות לכל כיוון? אז כהורים הגיוניים ולא היסטריים בכלל, לא לקחנו הרבה ובאמת, הבגאז' של המכונית נסגר די בקלות (רק היינו צריכים ללחוץ עליו קצת), המקום מתחת לרגליים היה יחסית פנוי בין שקית האוכל לדרך, שקית הצעיפים ושקית משחקי הקופסה שלקחנו מתוך הרגל ובכלל לא הצטופפנו בין ערמות המעילים.

נסענו לחרמון. קשה לספור כמה אנשים אמרו לנו בימים שלפני "עכשיו לחרמון? אתם לא מפחדים שיירו עליכם?", או את מספר הפעמים שאמרו לנו "כל כך הרבה נסיעה בשביל יום אחד? לא חבל?". כן, נסענו לחרמון ליום אחד וכן, הנסיעה ארוכה, אבל בואו לא נגזים. שלוש שעות לכל כיוון במכונית נוחה שאפשר לדחוס בה כל מה שצריך זה אולי לא משהו שהיינו ממליצים עליו על בסיס יום יומי, אבל בהחלט אפשרי באופן חד פעמי.

נסענו לחרמון כי הילדים ביקשו לראות שלג, כי רצינו לתת להם הזדמנות לחוות מזג אוויר אחר בלי לשלם על כרטיסי טיסה, כי החורף פה כל כך קצר בשבילנו, אוהבי הקור, שאנחנו רוצים לחגוג כל רגע ממנו. אז ארזנו שני ילדים ולא יותר מרבע מתכולת הבית ונסענו לחרמון, והרי המסקנות.

• הטיימינג: אם אפשר, עדיף לא לנסוע בסוף השבוע. המקומיים מספרים על פקקים ארוכים בכניסה לאתר בכל סוף שבוע ואם אתם לא מאנשי הסקי, תמצאו את עצמכם מחפשים בלי הצלחה מטר על מטר של שלג נקי, רק לכם ולילדים, ולא בטוח שתמצאו.

• ההוצאות: אל תצפו להגיע ולא לשלם על כלום חוץ מדמי הכניסה ואם הצלחתם, תנו לעצמכם צל"ש בזכות כושר העמידה שלכם בלחצים. אם הצלחתם לא לשלם על שכירת "מזחלת שלג", כלומר חתיכת פלסטיק צבעונית שאפשר לגלוש איתה במדרון קצר, או על כוס שוקו רותח במחיר מפחיד, או על עליה ברכבל, אתם הורים הרבה יותר קשוחים מאיתנו. מקווה שהילדים יסלחו לכם יום אחד.

• קר בפיסגה: אם בחרתם בעליה ברכבל עד לחלק הגבוה ביותר שאפשר להגיע אליו, קחו בחשבון שהעלייה (15 דקות) קרה, אבל הירידה ברכבל (עוד 15 דקות) – קפואה ממש. גם אם מדובר ביום חמים, אל תתעצלו לקחת למעלה כובעים, מעילים, כפפות, צעיפים, מחממי אוזניים וכל ציוד אחר נגד הקור שאולי יש לכם. אם לא לקחתם, קבלו באהבה את הפעוט שמנסה להתחפר לכם בתוך המעיל כי הדרך היפה קפואה לו מאוד.

• החימום של אחרי: נעליים, מכנסיים וגרביים להחלפה שיחכו לכם באוטו אחרי שגמרתם לשחק בשלג יעשו את ההבדל בין נסיעה נעימה הביתה ואולי גם עצירה במסעדה, לבין נסיעה ארוכה ואומללה עם רגליים רטובות. האוטו הרי, סוחב הכול. אנחנו גם מחזיקים באופן קבוע שמיכה במכונית והילדים, שדווקא לא היו קפואים כל כך, היו מאושרים להתכסות ולהתפנק בחמימות.

הילדים נרטבו מהשלג, התפלשו בו, חיבקו אותו מרוב אהבה. ואנחנו? בדרך הארוכה חזרה היתה לנו הזדמנות באורך שלוש שעות לספר לעצמנו איזה הורים נפלאים אנחנו ולתת לעצמנו פטור מכל פעילות משפחתית נוספת לפחות עד שהם יתחילו לנדנד שהם רוצים לנסוע לדרום לראות כלניות (סתם. הילדים שלנו אף פעם לא רוצים לראות כלניות).

דרגו את הכתבה:

השאירו תגובה


9 − = 3

יש לעשות את הפעולת חשבון