יוצאים לטייל: שבת קסומה בחוות התבלינים של בית לחם הגלילית | הורים בכיף

יוצאים לטייל: שבת קסומה בחוות התבלינים של בית לחם הגלילית

נעה לקחה את הקטנטנים ליום בחוות התבלינים בבית לחם הגלילית וחזרה עם הצעת טיול ריחנית במיוחד, בקטע הכי טוב שיש :) הליכה בשדה ירוק, הכנת פיתות בטאבון, שעת יצירה וגם שופינג לגדולים. יוצאים לדרך!

מדד שטוזים
דרגו את הכתבה:

מפה

בית לחם הגלילית היא פינה קסומה וירוקה שחובה להכיר. במרחק חצי שעה מחיפה וחמש דקות מטבעון, נמצא מושב קטנטן (פחות מ-200 משפחות) עם מבנים טמפלריים שטובלים בירוק. הורים לקטנטנים יספיקו לעשות אולי חצי סיבוב במושב, עם הרכב, לפני שהקטנטנים יאבדו את הסבלנות מלהסתכל על בתים. יפים ככל שיהיו. בשביל זה יש את חוות התבלינים.  בכניסה לבית לחם ממוקמת החווה, שמציעה מגוון פעילויות שמערבות את כל החושים. וכשנותנים להם למשש, להריח, לטעום-ילדים בכל הגילאים יצאו מרוצים.

חנות תבלינים

"אמא, יש כאן יותר מדי ריח!" תם (כמעט בת חמש) סותמת את האף בכניסה לחנות של חוות התבלינים בבית לחם הגלילית. אני עומדת במקום, לא יודעת לאן לפנות מרוב שאני שיכורה מהריחות והצבעים והיא לא מסכימה שנישאר בחנות אפילו לדקה. אפילו לא בשביל לטעום מהחלבה.

חלבה

מזל שלפעילויות יצירה היא אף פעם לא מסרבת, וליאם אחיה הקטן תמיד שמח לתקוע את הידיים במה שזה לא יהיה, וכמה שיותר מלכלך – יותר טוב. אז אנחנו הולכים לתחנה הראשונה שבה מפזרים דבק על שבלונת עץ ומעליה תבלינים צבעוניים: כורכום לצהוב, פפריקה לאדום, זעתר לירוק וכך הלאה.

סדנת צביעה

במקום יש גם סדנת הכנת זעתר ואפיית פיתות, אבל תם אומרת שלא בא לה שוב להתלכלך, אז נמשיך הלאה, מה שמוביל אותנו ישר לסיור התבלינים!

פיתון בטאבון

סיור התבלינים יוצא עם מדריכה חמודה וסבלנית בשם מאיה. ההורים לומדים דברים חדשים. למשל – ידעתם שחליטת התה מצמח הסמבוק מומלצת לילדים נגד הצטננות וכאב גרון, שגרניום לימוני מרגיע, ושזוטא לבנה עוזרת לעיכול כמו המרווה? כבר היה שווה לבוא :)

פרדס

הילדים שמחים לגעת ולהריח, אבל זה כלום לעומת ההתלהבות שלהם מלטעום את צמח הסטיביה, שמהווה תחליף רציני לסוכר (וכתמצית הוא מרגיע גם אפטות בפה!). "חמוץ", ליאם אומר לי. "מתוק", אני משכנעת. "חמוד" הוא מחזיר. לכו תתווכחו עם זה. בסיור לא מרשים לקטוף, אז כשאנחנו חוזרים הביתה, תם עוברת בגינה של השכנים (הם מרשים!) וקוטפת לימונית ולואיזה ומרווה.

ילדה עם עשבים

היא נכנסת לתפקיד המדריכה ומתחילה להסביר: "זאת קבוצת העלים הרכים וזאת קבוצת העלים הקצת קשים". "העלים של המרווה רכים, זה כמו שמיכה, אפשר להתכסות איתם". "המדריכה, אפשר כבר להכין תה?" אני מבקשת אישור. "טוב", היא מתרצה, "אבל שלא יהיה יותר מדי ריח".

תינוק עם תה

דרגו את הכתבה:

השאירו תגובה


9 + = 15

יש לעשות את הפעולת חשבון