איך נגרום להם לאכול ולא לזרוק את האוכל על הרצפה | הורים בכיף

איך נגרום להם לאכול ולא לזרוק את האוכל על הרצפה

26/11/2014
מדד שטוזים
דרגו את הכתבה:

יותר מהטעם, הם אוהבים לאכול עם הידיים, למשש ולהכניס לפה. עמרי אסף מספר רעיונות פשוטים שיעבירו כל ארוחה בקלות

אוכל של תינוקות. יש עניין יותר מסובך מזה? למה הם לא יכולים לחיות על תחליפי מזון לתינוקות עד הגיוס ואז, שצהל ילמד אותם לאכול כבר. אם לא די בכך, יש לי שניים כאלו, כל אחד והטעם שלו, סמטוכה. האמת? תלונות בצד, הכי כייף בעולם זה לראות את התינוק שלך, אולי מנגנון הביקורת הקולינרית החמור ביותר שידעה האנושות, זולל את האוכל שהכנת לו, אבל עד שזה קורה, עד שמצאת את הדבר הזה שהוא אוהב כל כך לאכול, יכולים לעבור חודשים מאוד מתסכלים ואם זה לא מספיק, מי מבטיח לך שהוא יאהב את זה גם מחר?

אני לא ידוע בחוסר האמביציה שלי, אבל אני חייב להודות שברגעים מסוימים בהם הרצפה הביטה אלי בחזרה כשהיא מכוסה כמעט לחלוטין בחתיכות של קציצה, פסטה, מלפפון וחביתה, גם אני שקלתי ברצינות הזנה ורידית. אז מה עושים בכל זאת? האמת, שמלאי הפתרונות שלי מוגבל, אבל בכל זאת מצאתי שניים או שלושה רעיונות שיתכן וימצאו חן גם בעיני התינוקות שלכם.

עוד בימים שבביתי התרוצץ לו אך עולל אחד, הייתי בטוח שזה די פשוט כל הסיפור הזה של אוכל ושכל התינוקות אותו שטאנץ. היום, כשיש לי שניים חדשים בו זמנית אני מבין שזה לא עניין חינוכי נטו ושבאמת, כל תינוק והטעם שלו. יותר מזה, זה לא רק טעם, זה גם חיבה שונה לז'אנרים, מרקמים, טמפרטורות ועוד. עם המזל שלי, קיבלתי שני הפכים שונים לחלוטין בענייני מזון – אחד אוהב מלוח, שני מתוק, אחד אוהב רטוב, השני יבש, אחד אוהב אוכל קשה והשני אוכל רך. יוצא שיש מעט מאוד דברים ששניהם אוהבים ומסכימים לאכול. יוצא גם שבכל ארוחה יש מבחר מאוד גדול של דברים על השולחן, כך שלפעמים הם גם מפתיעים ויוצא גם שכל עניין האוכל הזה די מעייף, שוקל שוב את עניין ההזנה הורידית.

בכל זאת, יש בהחלט מספר דברים ששניהם אוהבים, הנה הם לפניכם פלוס מתכונים, שימו לב, הדגש הוא דווקא לא על הטעמים אלא דווקא יותר על חוש המישוש הפעם.

כדורי אורז:
אוכל פשוט להכנה של ילד קל מאוד לאכול לבד.

הוראות הכנה:
• מכינים אורז כמעט כרגיל. אם אתם עדיין עושים את זה על הגז בסיר ועדיין לא התקדמתם לסיר לבישול במיקרו, תנחומיי. תנו לי רק לספר לכם שהסבתא רבא העירקית של אישתי כבר עברה למיקרו, אני חושב שגם אתם יכולים לשחרר.
• למה כרגיל? כי מוסיפים עוד רבע כוס מים על כל כוס אורז ולא משתמשים בשמן בכלל.
• אחרי שהאורז מסיים את הבישול ומוכן לעמוד לנוח מערבבים לתוכו כף חומץ (חומץ אורז יהיה אחלה אם יש) וחצי כפית סוכר.
• כשאפשר לגעת כבר באורז בלי לקבל כוויות, מושיבים את החברה לאכול ובידיים רטובות מעט מגלגלים להם כדורי אורז בגודל ביס.

קציצות:
שוב, אוכל שמאוד קל להחזיק לבד ולאכול.

הוראות הכנה:
טוב, ברור לכולנו שיש עשרות אם לא מאות מתכונים לקציצות. אין לי שום כוונה להתערב במתכון שלכם אלא רק לתת לכם את הדגשים שיוצרים את המרקם ששניהם מוכנים לאכול.
הדרישות הם ברורות, מעטפת חזקה לקציצה יציבה אבל רכה. התוצאות האלו מושגות רק בטיגון כאשר בבלילה מעורבים פירה, פירורי לחם וביצים.

הקשית:
זה לא בדיוק אוכל, אבל כולם אצלנו מסכימים שזו שיטה מנצחת.

מה עושים?
כל נוזל שאנחנו חפצים להאכיל אותם (מרק, משקה שטוזים, שוקו קר וכו'), אנחנו שמים בכוס, מכניסים אל הכוס קשית ואת הקשית סוגרים אם האצבע בחלקה העליון. אם אתם מכירים את העניין, אתם יודעים אם נרים את הקשית מהכוס, הנוזל יישאר לכוד בתוכה.
אז זה בדיוק מה שקורה. את הנוזל הלכוד שופכים לתוך הפה של הגורים. הם נהנים מהמשחק ואנחנו נהנים מלהאכיל אותם 

פסטה מבושלת "בלי כלום".
ללא ספק אחד החביבים עליהם וגם ההוכחה החותכת שחוש המישוש הוא פאקטור רלוונטי. הרי לדבר הזה אין באמת טעם.

הוראות הכנה:
אתם באמת צריכים? מבשלים פסטה (רצוי מקמח מלא אלא אם כן החבר'ה סרבנים כרוניים לעניין) במים רותחים עם מעט שמן זית ומלח עד לריכוך.
הדביקות הקלה של הפסטה מקלה על ההרמה שלה אל הפה והמרקם שלה כנראה ממש אטרקטיבי בשבילם כי הם פשוט מאושרים מללעוס את חתיכות הגומי הקטנות וחסרות התיבול האלו. מי אני שאפקפק….

דרגו את הכתבה:

2 תגובות לאיך נגרום להם לאכול ולא לזרוק את האוכל על הרצפה

  1. ומה לגבי זה שיש תינוקות וילדים גם יונקים ולא חיים על תחליפי חלב כפי שרשמת?
    ושילכלכו כמה שהם רוצים
    זו רק תקופה ושה עובר מהר

  2. בדיקה

השאירו תגובה


3 − = 2

יש לעשות את הפעולת חשבון