6 רגעים בהם התאומים המיסו לי את הלב | הורים בכיף

6 רגעים בהם התאומים המיסו לי את הלב

13/04/2015
מדד שטוזים
דרגו את הכתבה:

אם ילד אחד מסוגל לעשות כל כך הרבה נחת, תארו בנפשכם כמה מסוגלים להביא צמד. עמרי משתף ברגעים בו התאומים שלו עושים את הדברים הכי חמודים שיש והופכים אותו לשלולית

אין הורה שלא מכיר את הרגעים האלו בהם פתאום בלי אזהרה, הילד עושה את הדבר הכי חמוד בעולם ולא נותר לעשות דבר אלא להטות את הראש הצידה, לפלוט איזה "אוווווווווו…"  ולכעוס על עצמך שאתה לא מחזיק מצלמה מוכנה כל רגע נתון ביממה.

אבל אם ילד אחד מסוגל לעשות כל כך הרבה נחת, תארו בנפשכם כמה מסוגלים להביא צמד. למה אני אומר לכם את זה? כי התאומים שלי הגיעו סוף סוף לשלב מתפקד יותר בו הם פועלים באופן יזום בעולם ולא מונעים רק על ידינו. האמת שביני לבין עצמי אני עדיין לא מסוגל להפסיק לקרוא להם תינוקות, אבל אני מניח שממרום גילם המכובד, שנה ושמונה חודשים, הם בהחלט כבר פעוטות לכל דבר.

אז היום, כשהם מסתובבים להם חופשי בעולם (טוב  נו, בחצר), אני מקבל רגעים ממיסים כאלו על בסיס קבוע. רגעים שיכולים להתרחש רק באינטרקציה בין שניים. תנו לי לספר לכם.

שיוויון זכויות – לפעמים, כשאני נותן לאריאל משהו, נגיד ביסקוויט, הוא ימשיך לעמוד לידי ויתעקש שאתן גם לאחיו. אפילו שאחיו בכלל לא ביקש או לא נמצא באזור. אז אני נותן לפעוט התובעני ביסקוויט נוסף – והוא יוצא למסע חיפוש למציאת האח הנעדר (בדרך כלל בחוץ) ולהעניק לו את הזכות השווה לביסקוויט.

ויתור – אנחנו משתדלים לקנות דברים בזוגות, אבל לא תמיד אפשר, וילדים כמו ילדים תמיד ירצו את מה שכבר תפוס. לפעמים, רק לפעמים, אני יכול לפנות ליהלי במילים הכי רכות שלי ולומר לו שאריאל עצוב ורוצה לשחק גם. לפעמים, רק לפעמים, הוא עוצר את המשחק, עושה כמה צעדי דוב ומגיש לאריאל את הצעצוע. עדיין לא הצלחתי להרים את השלולית שאני מהרצפה מהר מספיק בכדי לצלם את זה.

אחי, איפה אתה – לא יוצא להם להיות הרבה לבד, זה בדרך כלל קורה כשאחד מהם מתעורר לפני השני. כשזה קורה, התאום הער מחפש כל הזמן את התאום הישן ואם הוא נגיש לו, הוא יעשה ככל שביכולתו להעיר אותו (למורת רוחנו המתמסמסת).

לא, אתה – פתאום, משום מקום, לאחד מהם יש יציאה מצחיקה. מצחיקה כל כך עד שהשני נשפך מצחוק. ברור שהראשון ממשיך לחזור על זה בעוד השני מתגלגל מצחוק על הרצפה. ואז הם מתחלפים והשני חוזר על היציאה של הראשון והראשון מתגלגל מצחוק. המעגל הזה יכול להחזיק מעמד דקות ארוכות. לצערי, בדרך כלל כשאני נוהג והם במושב האחורי.

אוי יו יוי! – הדאגה האמיתית כשאחד מהם בוכה פשוט מקסימה בעיני. היא כל כך לא אופיינית לילדים בגיל הזה, אלא אם מדובר באחד ההורים. כשתאום אחד בוכה, יביט השני במבט מודאג ויחוש לזירת האירוע כמו כלבלב פוינטר קטן המכוון את כוחות העזרה למקום הנכון. לפעמים, אפילו יחבק ויציע את השמיכי או המוצץ שלו. לב קטן כל כך גדול…

פרצי אהבה ספונטניים – זה לא קורה הרבה, אבל לפעמים לאחד מהם בא לחבק את השני. לפעמים זה קורה בדיוק ברגע בו לתאום השני מתחשק להיות מחובק. ואז, עומדים שני הילדים שלך, סתם ככה, בלי אזהרה, ומתחבקים עם שני חיוכים ענקיים מרוחים להם על הפרצוף.

רק לכתוב את כל זה המיס אותי שוב. אוף, אני מת על הילדים שלי.

דרגו את הכתבה:

4 תגובות ל6 רגעים בהם התאומים המיסו לי את הלב

  1. מרגש ממש לי תאומים זהים בני 4 חודשיים…מדהיםֱ!!!

  2. יש לי שלישייה בני שנה ו 10. וכל מילה בסלע כפול שלוש. במיוחד " אחי איפה אתה" הם מחפשים זה את זה בכל הבית וכשצריך להעיר מעירים. תענוג צרוף !!!

  3. מרגש!!

  4. בא לי גם!!

השאירו תגובה


9 − 7 =

יש לעשות את הפעולת חשבון